דו"ח וינוגרד: צריך עַם מפוכח ובוגר, ללא אגו ויוהרה

הרבה דובר, מדובר, ועוד ידובר בדו"ח הזה, ואין בכוונתי להיכנס לקרביו. אבל הוא מעלה בי הרהור או שניים לגבי עצמנו.  

בואו לא נחזור למנטרה ש"צריך ראש ממשלה עם עבר בטחוני". 
אל תשכחו שראש ממשלה בטחוני בשם נתניהו עצר את תהליך השלום והעמיק את הפערים הכלכליים בחברה;
אל תשכחו שראש ממשלה בטחוני בשם אהוד ברק הוציא אותנו חד-צדדית מלבנון מבלי שווידא התפרסות צבא לבנון בגבול;
אל תשכחו שראש ממשלה בטחוני בשם אריק שרון נתן לחיזבאללה להתעצם בדרום לבנון באופן שלא שיערנו;
אל תשכחו שבממשלה הנוכחית יושבים שר-ביטחון לשעבר שהיה גם רמטכ"ל, וראש שב"כ לשעבר. 

כדי להנהיג את המדינה לא צריך "ביטחוניסט". צריך אנשים בלי אגו, שאינם נגועים ביוהרה:
אנשים שבוחרים ללכת לפוליטיקה לא בגלל רצון לעוצמה, לכוח ולשררה, אלא בגלל תחושה של אחריות ומחוייבות עמוקים; אנשים שמבינים שזו אחריות גדולה וקשה, ולא מקום של הנאות וכיבודים וצ'ופרים ופנסיה נכבדה; אנשים שמבינים, שבלי כל קשר למפלגה אליה הם שייכים – הם עדיין אחראיים כלפי המדינה וכלפי העם, ושאם הם בוחרים להיכנס לקואליציה, זה כדי להשתתף בהנהגה, ואין זה משנה אילו תיקים הם מקבלים [כי כל תיק חשוב], החשוב הוא שיכירו ביכולותיהם ובמגבלותיהם; אנשים שמבינים מה המשמעות של "מנדט מהעם".

הבעייה היא, שבשביל זה – צריך עַם מפוכח ובוגר, ללא אגו, ללא יוהרה, שיבין זאת:

עַם שיבין, שהאחריות לניהול המדינה היא קודם כל שלו. כי הוא זה שבוחר את ההנהגה. היא לא מתמנית מעצמה!
עַם שיבין, שאי-אפשר לנהל מדינה עם רסיסי מפלגות שמתלכדות לקואליציות הזויות; 
עַם שיתחיל לחשוב בעצמו, ולא מכוח התקשורת ויועצי התדמיות למיניהם;
עַם שלא יילך שולל אחרי הבטחות-שווא וסיסמאות בחירות ריקות מתוכן שחוזרות על עצמן;
עַם שיעסוק פחות בביקורת על אחרים מכורסת הפרשנות באולפנים ומכורסת הטלביזיה בבית, ויותר בביקורת עצמית וחשבון נפש פנימי לפני שהוא רץ לצעוק בכיכרות "תתפטרו"; 
עַם שיהיה חכם, ולא בדיעבד; כי חכמה בדיעבד אינה חוכמה; 

עַם שיבין שאין לנו את הלוקסוס למנות שוב ראשי ממשלה לשעבר ופוליטיקאים שכשלו!
לפוליטיקאים שכשלו אין מה לחפש בפוליטיקה. פוליטיקה היא לא עסקי שעשועים, ואין בה מקום ל"קאמבק". כושי לא יהפוך עורו, ונמר לא חברבורותיו.

ועדת החקירה לסברה ושתילה [מלחמת לבנון הראשונה] קבעה שאריאל שרון אינו ראוי להיות שר ביטחון; שרון הוא גם האיש שהצית את האינתיפאדה השנייה כשעלה להר-הבית.
מה עשינו? בחרנו בו לראש ממשלה. בהנהגתו צה"ל עבד לפי איסטרטגיות שגויות [למשל התכנית לקצץ במערך המילואים], והחיזבאללה התעצם בנחת וללא הפרעה על גבול הצפון.

כעת יש לנו את דו"ח וינוגרד, ואנחנו דורשים מראשי הממשל לקחת אחריות ולהתפטר – ובו בזמן מונים כחלופה פוליטיקאים שכבר כשלו.
אז היכן האחריות שלנו???

צריך עַם מפוכח ובוגר. ללא אגו, ללא יוהרה.

הדו"ח הקשה הזה הוא עלינו. על האנשים שמרכיבים את החברה בישראל. לא על הממשלה. ועלינו מוטל ליישם אותו. האמנם אנחנו מסוגלים לכך???

 

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • באנדר  On מאי 1, 2007 at 7:39 pm

    זה אחד המחירים של חברה דמוקרטית.
    אני גם לא מבין את הדרישה לשבת בבית ולעשות חשבון נפש. על מה אני צריך לעשות חשבון נפש? שברחתי מהצפון לכמה ימים? אולי שלא הנהגתי חטיבת חי"ר?

  • נינה  On מאי 1, 2007 at 7:45 pm

    אני סבורה שחשבון הנפש שעל כולנו לעשות הוא לגבי האופן בו אנחנו בוחרים ממשלות. כי נראה שאנחנו כל הזמן חוזרים על טעויות.
    ואןי אני נאיבית, אבל אני סבורה שאפשר להיות בפוליטיקה ללא אגו.

  • מיכל  On מאי 2, 2007 at 8:38 am

    ועכשיו מה?

    ומצטרפת לתהייה אם אכן יש פוליטיקאים נטולי אגו.

  • נינה  On מאי 2, 2007 at 9:06 am

    לדעתי אין טעם ללכת לבחירות כעת. וצריך להתחיל להסביר לאנשים שחייבים להגיע למצב בו יש רק 2-3 מפלגות גדולות, כי אחרת אי-אפשר לנהל מדינה. אף אדם, ויהא המוכשר ביותר, לא יכול להנהיג כאשר הוא צריך לעשות לוליינות קואליציונית. וראינו זאת בהרבה מערכות בחירות.
    השאלה אם נשכיל להבין זאת.

  • ח.ב  On מאי 4, 2007 at 4:30 am

    מסכים עם כל מילה שנכתבה. קשה לקרוא מילים אלו ועוד יותר קשה להודות בכך! אך אנו כושלים בזה שאיננו דורשים כציבור ממנהיגנו למנות אנשים ראויים ומקצועיים לתפקידם כשרים במקום זאת תומכים בפוליטיקאים המתהדרים במס שפתיים וללא כל כוונה אמיתית להתמודדות ושינוי המצב.הגיע הזמן לדרוש שינוי ובגדול!!!.

  • קלמן  On מאי 8, 2007 at 1:28 pm

    כל מילה בסלע. צריך באמת עם בוגר. זה כנראה לוקח זמן.

  • mikelda1  On מאי 9, 2007 at 11:52 pm

    אני מסכים, ועדת וינוגרד הציבה בפנינו מראה לראות את כל תחלואינו.
    אני חושב שהבעייה המרכזית היא מנהיגות. אין לנו את הלוקסוס להחזיר את אלו שכשלו. אולי כדי לשנות, יש צורך להקים מוסדות חינוך אקדמיים לניהול וליצירת מנהיגות פוליטית מקצועית.
    אחת מבעיות היסוד שלנו כמדינה היא חוסר במנהיגות ברמה גבוהה. מעבר לבחירת רסיסי מפלגות, יש לתת את הדעת על העובדה שבמרבית הצמתים החשובים של חיינו. הנבחר נאלץ להתמודד לבד עם המציאות המורכבת שבה אנו חיים. צריך לבנות מנגנונים של אצילת סמכויות ממוסדים.
    ניתן ללמוד מחברות כלכליות רב לאומיות איך לנהל מדינה.

  • נינה  On מאי 10, 2007 at 11:02 am

    שזמן, או חינוך וניהול, יעזרו.
    לגבי זמן – אני תמיד נזכרת ב"מצעד האיוולת" של ברברה טוכמן. נראה שהיוהרה מונעת מאיתנו ללמוד משגיאות – של עצמנו ושל אחרים. אנחנו תמיד אומרים: או "לי זה לא יקרה, אני יותר חכם", או "הבנתי ויותר לא אחזור על הטעות", ובכל זאת הכל חוזר כל עצמו.
    לגבי חינוך וניהול – אז שוב אני חוזרת אל כל אחד מאיתנו. כי השינוי מתחיל בפרט, לא בקולקטיב. מנהיגות ברמה גבוהה פירושה חברה ברמה גבוהה. חברה שנותנת משמעות חדשה למושג "פוליטיקה". וחינוך מתחיל בילדים. ומערכת החינוך כיום היא מראת ההנהגה.

  • יהודה שמשון  On יולי 18, 2007 at 11:10 pm

    ואנחנו צריכים לקחת אחריות ולהתחיל במעורבות בתהליך הפוליטי כל אחד במפלגתו הוא ולקבל שליטה על מי יהיו נציגנו בכנסת.

  • אלי  On אוקטובר 6, 2007 at 4:06 pm

    ישתנה – לעולם זה לא יקרה, מרצונם החופשי.
    בפוליטיקה ובכלכלה – אף אחד לא משתנה מרצונו. השינויים קורים עקב כפיה, צורך ועד אז – אין שינוי.
    להלן 2 פתגמים שחביבים עלי:
    Aldous Huxley
    "Facts do not cease to exist because they are ignored."

    "העולם לא יושמד מאלו שעושים רע
    הוא יושמד מאלו שמסתכלים מהצד ומסרבים להתערב ."
    אלברט איינשטיין
    והמסקנה – שינוי יהיה רק אם נתאחד ונכריח את הממסד להשתנות.
    מרצונו – הוא יעדיף שהכל ימשיך כמקודם. שדרות לא מענינת אותם – כי הם לא גרים שם…
    לפרטים נוספים:
    urimilsh@smile.net.il

  • אורי מילשטיין  On אוקטובר 6, 2007 at 4:24 pm

    אלי, לא נשתנה עד שלא נבין את אבני היסוד של הוויית הצבא והמלחמה כי עד אז הציבור לא ידע מה כיוון השינוי.

  • נינה  On אוקטובר 10, 2007 at 10:48 am

    אלי – אני עדיין סבורה שאין דבר כזה "עם משתנה". יש אנשים שמשתנים, והשינוי מתחיל בכל אחד מאיתנו.
    אורי – לא ברור לי ל-מה התכוונת ב"אבני יסוד של הוויית צבא ומלחמה".
    שוב – אני סבורה שצריך לעזוב את המושגים הכלליים, וללכת לאדם הפרטי.
    הציבור לא צריך לדעת כלום. אנשים צריכים לדעת מה הם רוצים, באופן עצמאי. לא שיגידו להם מה הכיוון.

  • מוני יקים אנטיציוני  On ינואר 16, 2009 at 10:03 am

    צריך שתמשיכי בפרימת התסריג המסובך שנוצר שכתוצאה
    ממנו הציבור הפך לעדר שממלא הוראות של כמה אייטולות תיקשורתיים ופוליטיים שכל אמצעי העברת הידע והמידע בשליטתם הטוטאלית.
    וכך יצרו את אותה סטגנציה מחשבתית שמזינה את הסטגנציה הפוליטית שמעשירה את המעמדות הכוזרואשכנזיים השולטים במצב .
    אולי תודי נינה כי חומרת המצב נובעת מכך שלמעשה
    המעמדות השולטים והנישכרים מהמצב מבצעים תרגיל
    מתוחכם של "שטיפת מוח" המונית לציבור כולו להשגת שתוף הפעולה של אלו שנועדו להיות הקורבנות
    למצב לא נורמלי זה…בחורבן הציונות ננוחם.

  • נינה  On ינואר 17, 2009 at 11:23 am

    לא חושבת שהציבור הוא עדר שממלא הוראות באופן הקיצוני שאתה מתאר. ולא נראה לי שיש כאן שטיפת מוח. הדברים הם לא שחור-לבן. אחשוב על כך.
    תודה

  • מוני יקים אנטיציוני  On ינואר 17, 2009 at 6:22 pm

    הציבור הוא לא עדר ואין שטיפת מוח ממלכתית
    את מצחיקה אותי ובמיוחד שהדברים הם לא שחור-לבן אבל אולי ורוד-מוקה .
    60 שנות דיכוי בהן משתתף "כל העם צבא" נעשו מתוך אינרציה פנימית זה הרעיון הכי גזעני ששמעתי ,אם אין שטיפת מוח והציבור לא ממלא הוראות כעדר אז הציבור מלא גזענות אנטי ערבית ואנטי מזרחית
    משחר קיומו.
    את מאד מעניינת נינה בשביל כוזרואשכנזיה שמתיימרת להיות אישה חושבת התוצאה מאד בינונית .
    בחורבן הציונות ננוחם.

%d בלוגרים אהבו את זה: