טענה מעניינת ביותר שמועלית בימים אלה היא, שלבני לקחה קולות ממר"צ ומהעבודה.
זו טענה מעניינת, כי בה, לדעתי, טמונה לפחות חלק מהתשובה לשאלת השאלות: איך ולמה השמאל הישראלי על הקרשים, וגם תשובה ל-למה לבני היא זו שצריכה להרכיב ממשלת אחדות.
האם לבני לקחה קולות ממר"צ ? אולי.
אני הייתי מצביעת מר"צ מסורתית, התחלתי עוד עם ר"צ – שולה אלוני. מה קרה לי?
הבנתי שהחיים הם לא או-או. יש הרבה צבעים.
הבנתי שאי-אפשר לשנות כלום אם יושבים באופוזיציה כל הזמן, על הגדר.
הבנתי שכדי לחיות במציאות ולעשות אותה יותר טובה, צריך להתגמש מעט, לצאת מהקונכיה האידיאולוגית, לראות את העולם כפי שהוא – ולפעול בתוכו; לא מחוצה לו, בחלל הריק.
והבנתי גם שאם, במצב הפוליטי הנוכחי, לא אצביע ללבני, אקבל את נתניהו בראש ממשלת סק"ס:
סחטנות – קב"ה /קיצוניות – סיאוב = סק"ס. וכן: גם סקסיסטית.
כי מר"צ, מרוב אידיאלים יפים, שאני כאמור מאוד מזדהה איתם, יושבת כל הזמן על הגדר, ורק אומרת מה לא, והיא תתמוך מבחוץ במה שייראה לה, וכו'. [כן. מר"צ הפכה לטעמי, ולצערי, למפלגת בוטיק].
וברק – הוא בכלל לא אופציה אצלי. [וכן, מצביעים גם לראש המפלגה, לא רק לרעיונות שלה].
לבני היתה, ועדיין, האופציה השפויה היחידה, והיחידה שיכולה להבטיח ממשל אחר, ללא סק"ס. לדעתי לבני ריכזה אליה את כל מי שהבין שכדי לשנות משהו במדינה צריך מפלגת מרכז חזקה = קצת ימין וקצת שמאל; ושהבין שכרגע אין לנו את הלוקסוס להצבעות בוטיק.
לבני עצמה נתנה ביטוי מעולה למרכז ולממלכתיות בנאום הניצחון שלה [ביטוי שעוד ידובר בו רבות]:
ארץ ישראל לא שייכת לימין כשם שהשלום לא שייך לשמאל.
נתניהו לא יכול להקים ממשלת אחדות לאחר שהצהיר במפורש שהשותפות הטבעיות של הליכוד הן כל מפלגות הימין, ולכן הוא יפנה אליהן קודם. זה פירוד, לא אחדות!
אדם שמוכן להרכיב ממשלת סק"ס רק כדי למשול – לא ראוי למשול, ובוודאי שאינו ראוי לעמוד בראש ממשלת אחדות.
לכן לבני, שגם ניצחה בבחירות, היא היחידה שיכולה להרכיב ממשלת אחדות, ולתת בכך את הביטוי האמיתי לרצון הבוחר.
מה אפשר לעשות במצב הזה? הנה תשובה שנתנה לי חברתי מיכל:
"בקשר לישיבה על הגדר, זו בעיה. תארי לך שמרצ והעבודה היו באים עכשיו ללבני ולביבי ולתקשורת, בעיקר לתקשורת, עם ה 16 שלהם ביחד, ואומרים שהם בעד ממשלה רחבה.
זה היה מעביר את הויכוח למשהו שבין ביבי ולבני.
ביבי לא היה יכול לעמוד מול התקשורת בכזה מצב. מה הוא היה אומר? רק אני וזהו?
אם מרצ והעבודה יעשו צעד כזה, זו יכולה להיות תקומה של השמאל וגם עשיית מעשה והורדת הלחץ שהמפלגות הדתיות מפעילות על תקציב המדינה."
לדעתי שווה לנסות.
השאלה, כמובן, היא האם העבודה ומר"צ יבינו את צו וחירום השעה, יפסיקו לילל שלבני לקחה להם מנדטים, וישכילו לגלות ממלכתיות ולהציב את טובת המדינה לפני השיקולים המפלגתיים, האידיאולוגיים והאישיים הצרים שלהם, יפים ככל שיהיו.
תגובות
האחרונות?
כן.זו היתה קדימה.אז היכן הוא הממשל האחר? היכן ההתקדמות לשלום ? היכן השיפור בחברה,בבריאות,בכלכלה ,בחינוך ? גבירתי,את לא בחרת את לבני (שאינה ראוייה בעיניי כלל וכלל ) כששילשלת את הפתק ,את בחרת את מפלגת קדימה.
את בראון הבריון.
http://www.politico.co.il/article.asp?rId=1226
מה הביא את רוני בר-און לאיים לזרוק פעיל חד"ש למעצר לילה?
http://www.news1.co.il/Archive/001-D-158412-00.html?tag=12-44-41
רשם דוח לשר האוצר – וסולק
ועוד רבים ורעים.
ממשל אחר? אחלה סלוגן.
אני בחרתי בלבני לפני קדימה. כי אני מאמינה שראש מפלגה מכתיב במידה רבה את התנהלותה.
קדימה של לבני איננה זו של אולמרט.
שתי מלחמות והגברת אי השוויון והפערים
ירידה בחינוך
פשע גואה
שנאה
אי טיפול במאחזים
השקעה בהתנחלויות
זה מה שעתשה קדימה בשנות שלטונה.
מה היא תעשה אח"כ בהבטחותיה? לא מעניין כי לא מאימינים לה – כמו כל הפתיים שבחרו בה שוב.
יש במפלגה שהצבעת עבורה מלוא הדלי. הרבה יותר מכל מפלגה אחרת.
הנגבי, בר-און, גדעון עזרא, מופז, רוחמה אברהם, חיים רמון – מצעד של מורשעים ומורשעים לעתיד, שיתווספו לחבריהם למפלגה אולמרט, הירשזון וגלעד שרון. שיא של שחיתות בזמן כה קצר. יש להוסיף עוד שלשחיתות התלווה גם חוסר יכולת לפעול – שרים כמו עזרא ומופז היו בין הגרועים ביותר בממשלה. (גם לבני לא הרשימה).
את אומרת שהצבעת ללבני – כמו רבים אחרים – אבל לאמיתו של דבר הצבעת לקדימה. אין בחירה ישירה כיום.
נינה,
את אומרת: "נתניהו לא יכול להקים ממשלת אחדות לאחר שהצהיר במפורש שהשותפות הטבעיות של הליכוד הן כל מפלגות הימין, ולכן הוא יפנה אליהן קודם".
למה האמירה הזו חוסמת אפשרות שהוא יקים ממשלת אחדות? רק בגלל שהוא הצהיר במפורש? הרי המצב נזיל והוא יכול להתגבש לכאן או לכן.
ההבדל בין נתניהו ללבני ברור: אצל לבני זה או אחדות או כלום, ואצל נתניהו זה או אחדות או ממשלת ימין צרה. ההבדל הזה מקנה לביבי עדיפות מניה וביה.
ואת העדיפות הזו הוא רוצה לממש בממשלת אחדות.
ואני מדבר רק מתמטיקה ולא על העדפות אישיות.
שי ודודי – ראו תגובתי לאזרח.
יוסי – האמירה הזו משקפת מבחינה מהותית מצב אמיתי ולא נזיל לדעתי. וזו אמירה פלגנית, לא מאחדת.
באשר למתמטיקה – לא בטוחה שזה אכן כך. אולי רק בתיאוריה. כי ממשלת ימין צרה [קרי: סק"ס] לא תחזיק להערכתי זמן רב. לכן הוא רוצה אחדות. לא בשביל אחדות לשמה, אלא בשביל השלטון.
אז בפועל גם אצלו זה יוצא אחדות או כלום.
מה שלא הבנתי זה, למה היכולת להקים ממשלת סק"ס נותנת לו עדיפות גם בהרכבת ממשלת אחדות.
זה לחוד – וזה לחוד. למה לקשור בין השניים?
מדובר בשתי ממשלות שונות, עם אופי שונה. אני לא קושרת ביניהן.
נינה,
קיומה או העדרה של אלטרנטיבה במשא ומתן משפיע על תוצאות המשא ומתן באופן מכריע.
זהו ממש כלל בסיסי.
גם כשאני נושא ונותן עם אדם על מכירת דירה – רצוי שאדע אם יש או אין לו אלטרנטיבה. אם אין לו אלטרנטיבה ברור שהוא נמצא בעמדת חולשה.
כך למשל, נניח שאדם נאלץ למכור דירה במהירות כי הוא זקוק לכסף. אם הקונה יודע שאין קונה נוסף רציני בשטח – הוא ינצל זאת, מטבע הדברים, כדי למשוך המחיר כלפי מטה.
ולענייננו, אם ביבי יודע שיש לו אופציה לממשלה צרה וללבני אין אופציה כזו, האופציה הזו מרחפת כל הזמן ברקע ואף מאפשרת לביבי לסגת מהמו"מ, וללכת לאלטרנטיבה בבחינת הרע במיעוטו – אופציה שאינה קיימת אצל לבני.
כלומר, שהכוח במשא ומתן ניזון מהיכולת לסגת ממנו.
וכמו שאנחנו רואים זה טוב בחיים בכלל.
זו בדיוק הנקודה:
למה להסתכל על כך בדרך הרגילה?
קדימה לא ממש חייבת להיות בממשלה של ליכוד.
היא יכולה לשמור על יושרה, ללכת לאופוזיציה, ולתת משם פייט רציני.
במצב הזה – בבקשה, שנתניהו יקים ממשלה צרה, ונראה כמה זמן היא תחזיק.
הליכוד צריך לדעת שאין לו אופציה לממשלת אחדות, אלא אם כן לבני מובילה אותה. מה אז?
אבל – מה דעתך על הרעיון שהועלה כאן? שהעבודה ומרצ יחברו ויודיעו שהם תומכים בלבני לממשלת אחדות?
במצב הזה הנשיא בוודאי שיכול לעשות מעשה. לא?
נינה,
האופציה של ללכת לאופוזיציה קיימת לכל הצדדים – גם לביבי – ואין לציפי לבני שום יתרון יחסי בנקודה הזו.
אם לבני מוכנה לממשלת אחדות רק בתנאי שהיא ראש הממשלה – ביבי הולך לממשלה צרה וציפי לאופוזיציה.
אם ביבי מוכן לממשלת אחדות רק בתנאי שהוא ראש הממשלה וציפי לא מוכנה לכך – ביבי הולך לממשלה צרה וציפי לאופוזיציה.
ובקיצור יתרון ברור לביבי.
לגבי כמה זמן זה יחזיק – זו שאלה מעניינת, כי מפלגתה של לבני אינה איזה יצור קשיח שנכונותו להתייבש על ספסלי האופוזציה מובטחת לאורך זמן.
ובקיצור, לא מן הנמנע שקודם שתתפרק הקואליציה הצרה – תתפרק המפלגה של ציפי.
ומכל מקום, ציפי לבני אינה יכולה להתעלם מהחשש הזה – במיוחד מהכיוון של מופז וכו'.
לגבי העבודה ומרץ שיודעו שהם תומכים בלבני לממשלת אחדות – מה הרבותא בכך? הרי המתמטיקה אינה לצידם. אז מה נשאר לעבודה ומרץ – כוח מוסרי? או מה בדיוק?
לגבי הנשיא, קחי בחשבון שגם לו יש פרסטיז'ה והוא לא יכול להרשות לעצמו, כלאחר יד, להטיל להרכיב ממשלה על מישהו שסביר שיכשל בכך.
אם העבודה ומרצ יודיעו שהם תומכים – אז התמונה מעט אחרת, כי אז עם קדימה, עבודה-מרצ וליכוד אפשר ליצור ממשלת אחדות רחבה.
אגב, יואל מרקוס כתב על כך היום משהו מעניין
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1063902.html
נינה,
מרקוס לא אומר מי יהיה ראש הממשלה.
בכל אופן, את מציעה שהליכוד יילך לקואליציה שבה הוא נמצא בעמדת מיעוט מול קדימה העבודה ומרץ.
למה הליכוד, מנקודת מבטו, צריך להעדיף את מרץ על פני הבית הלאומי למשל?
ואת מבקשת גם שהליכוד יוותר על ראשות הממשלה בתוך הקואליציה שאת מציעה.
למה שהליכוד יילך לרעיון הזה – אם יש לו אלטרנטיבה שלטונית אחרת (ולקדימה אין)?
למה? הוא אומר במפורש:
במצב שנוצר בקלפי הדרך היחידה לשמר את קדימה כמפלגת מרכז יציבה, לנוכח האתגרים המצפים למדינה, היא בראשותה של לבני, בקואליציה עם ביבי – עם כל התארים והסמכויות של שותף בכיר… עם העבודה כשותף קטן ושר ביטחון גדול, כשהמטרה היא להשאיר את הימין הקיצוני מחוץ לשלטון.
הליכוד יהיה שותף בכיר בממשלת לבני, זה ברור.
למה שהליכוד יילך לרעיון הזה? אולי בגלל שזה המעשה הראוי לעשותו? כי העם הראה שהוא לא רוצה אותו כראש ממשלה, אלא את לבני?
אני מבינה את הקו שלך.
אני מציגה קו פוליטי אחר, שמתבונן במה שראוי שיהיה לנוכח המצב שהתקבל לאחר הבחירות. אני יודעת שזה לא מקובל, תאמר אפילו – נאיבי.
אבל אני חושבת ומאמינה שפוליטיקה יכולה להיות עם יושרה, עם ממלכתיות, ועם ענווה.
אוטופיה? לא. זה אפשרי.
מתי? לא יודעת. אולי לא בקדנציה שלי… אבל זה אפשרי.
(-:
הפוך נינה הפוך,
מה שיואל מרקוס אומר, לאחר שמזקקים ומפרקים את המשפט, הוא זה:
"הדרך היחידה לשמר את קדימה כמפלגת מרכז יציבה…היא בראשותה של לבני"
כלומר, שמרקוס מדבר על הדרך שבה לדעתו ניתן לשמר את *קדימה*, והדרך לשמר את קדימה היא בראשותה של לבני (ולא מישהו אחר ממפלגתה, נניח מופז וכו').
ומוסיף מרקוס, שהדרך לשמר את קדימה בראשותה של לבני היא באמצעות קואליציה עם ביבי – עם כל התארים והסמכויות של שותף בכיר.
בדיבור "התארים והסמכויות של שותף בכיר" – מרקוס מתכוון אל ציפי לבני כשותף בכיר ולא אל ביבי.
קראי פעם נוספת את המשפט בכללותו.
ואגב, כל הנאמר לעיל עולה בקנה אחד עם דבריו של מרקוס בתחילת רשימתו: "בימינו ההישג האישי, הפוליטי והמוסרי תלוי לא בקול היחיד, אלא בגוש המפלגתי שהמתמודד לראשות הממשלה מסוגל לגבש"
ועוד אגב, אין בכל מה שאמרתי כדי להביע בהכרח את הקו שלי. אני פשוט מפרשן את הדברים.
לא בטוחה, יוסי, בקביעה שהליכוד יהיה בדעת מיעוט בממשלת אחדות.
אני חושבת, לעומת זאת שממשלה ימנית צרה לא תהיה טובה (בלשון המעטה), לא לענייני פנים במדינה (סחטנות והיעדר יציבות), לא למדיניות החוץ של ישראל (ממשלה ימנית צרה 'תזכה' לקיתונות ביקורת ולהרבה פחות פרגון), ואפילו לא לביבי עצמו. זה יהיה כשלון במלוא מובן המילה.
מיכל,
גם אני סבור שממשלה צרה היא צרה למדינה.
אבל בקואליציה של ליכוד קדימה העבודה ומרץ – ברור שקדימה יכולה להימצא בנסיבות כאלה ואחרות בעמדת מיעוט מול כל השלוש האחרות שנמצאות כולן מצד אחד – צד שמאל – של הליכוד.
והשאלה היא, מנקודת מבטה של קדימה, במה מרץ עדיפה למשל על הבית הלאומי?
הרי ברור שגם הליכוד, במקרה של ממשלת אחדות, רוצה להיות במרכז המפה הקואליציונית, כלומר שתהיינה מפלגות מימינו ומשמאלו, ולא רק מצד אחד שלו.
טוב, קראתי שוב, ואולי יש לי בעיות בהבנת הנקרא.
מכל מקום, גם אם הפירוש של הוא הנכון, אני עדיין סוברת שלבני היא זו שצריכה להקים ממשלת אחדות.
ומאחר ומרקוס אומר שסיכוי סביר שתוך שישה חודשים קואליצית הסק"ס תתפרק, אז בסדר. אני מוכנה לחכות שישה חודשים.
לדעתי, ממה שהתרשמתי מלבני – גם לה יש אוויר לנשימה, והיא לא נבהלת ונלחצת בקלות.
ובתום ששת החודשים – כשלא תהייה ברירה – אז או שתקום ממשלת אחדות בראשות לבני, או שנלך לבחירות שוב. הרי כבר התרגלנו לכך….
וזה בסדר. אל דאגה. כבר הבחנתי בכך שאתה משפטן טוב: לא מגלה את הקלפים.
(-:
התכוונתי מנקודות מבטו של הליכוד (ולא של קדימה)
נינה,
בכל ההתכתבויות והתגובות שלי – בוודאי איתך – לא זכור לי שהיה לי עניין כלשהו בהבאת הדברים באופן חלקי או תוך "הסתרת קלפים" וכו'.
נכון, אני סבור שלבני לא מתאימה לתפקיד ראש הממשלה, אבל הדברים הנ"ל שלי נשענים על פרשנות נטו של התמונה כפי שאני מבין אותה, ולא על משאלות לב.
מצביעי מרץ החליטו: לא ניתן יותר לשבת על הגדר, לא ניתן לשבת יותר באופוזיציה. זה הזמן להגיד כן לפשעי מלחמה כן לכיבוש (רק שיהיה נאור ואשכנזי) כן לקפיטליזם, כן אין מפלגה כזאת יותר מרץ.
ממש אהבתי את הצעתך שמפלגות ישימו את טובת המדינה לפני האידיאולוגיה. משפט גאוני. אולי עוד לא עלית על זה שתפיסת "טובת המדינה" היא נגזרת של אידיאולוגיה ולא דבר מוחלט. אמרת שהתחלת לראות צבעים, דוקא נשמע כי התחלת לראות שחור.
יוסי, זה בסדר, לא היתה כל טענה או משהו בדומה לזה מצידי. זו היתה הבעת הכרה בכך שאתה מציב עצמך בעמדה נייטרלית, ונזהר מלהביע את הקו שלך.
(-:
רזיאל – לא הייתי נסחפת עד כדי כך.
לגבי טובת המדינה – אני חושבת שלפעמים יש מציאות שדוחקת אידיאולוגיות הצידה באופן זמני.
ולא, אני עדיין רואה צבעים. הרבה צבעים…(-:
כתם שחור לתנועות הפמיניסטיות. הן תמכו רשמית בקדימה שתומכת בקפיטליזם חזירי ובקיפאון מדיני (קדימה לא קידמה יוזמת שלום אחת ב-3 שנות שלטונה! לא היו שום שיחות שלום רשמיות עם סוריה או עם אבו-מאזן במשך כל שלטונה!).
נשים רבות בחרו סקטוריאלית במפלגה שבמצעה היא תומכת בהורדת המס לעשירים, בקיצוץ התקציב ובהפרטת מערכת הבריאות. במצעה של קדימה כתוב שתפעל ל"הקטנת חלקו של התקציב הציבורי מתוך התוצר". כמו כן, היא תפריט את הבריאות, ולדבריהם "יפסיק משרד הבריאות לספק שירותים באופן ישיר".
יש ללחוץ כדי לגשת אל kalkala.pdf
הן והתנועות הפמיניסטיות תמכו במפלגה שקידמה את הפרטת בית הסוהר ללב לבייב ושנלחמה ככל יכולתה לדחות את ההעלאות הזעירות בשכר המינימום והיא מתנגדת להעלאה בשכר המינימום בקדנציה הנוכחית.
כל זאת רק מפני שלבני אישה. התמיכה הסקטוריאלית הזו לא שונה מהסקטוריאליות של תומכי ש"ס והליכוד שתומכים במפלגות למרות שהם מעולם לא קידמו את המגזר שלהם, רק מפני שהם "משלנו" (קדימה היא המפלגה היחידה שבין חבריה ח"כ שהורשע במעשה מגונה!). כעת, לנשים שתמכו בלבני אין שום זכות לגנות את תומכי ש"ס והליכוד על הצבעה לא רציונאלית מהבטן, שנשענת רק בגלל השתייכות החמולה.
מי שחושב שלבני שונה מאולמרט – כיצד במצע לבחירות הנוכחיות מציע קדימה בראשות לבני קיצוץ דרסטי בתקציב והפרטת מערכת הבריאות? מדוע אין היא תומכת בהעלאת שכר המינימום?
בכלל הגיע הזמן להודות שהימין ניצח, ניתן לו לשלוט ולהיכשל בצורה מחפירה ונחזור מחוזקים בקדנציה הבאה ובלי קדימה שתתפרק באופוזיציה (אין מספיק ג'ובים לחלק באופוזיציה).
במדינה המוערצת ביותר עלינו שבדיה מפלגת הסוציאל דמוקרטים באופוזיציה למרות שהיא המפלגה הגדולה ביותר וביתרון של 9% על פני המפלגה הגדולה ביותר של הימין, וזאת משום שגוש הימין-מרכז (כולל מפלגת המרכז) ביתרון של 2% על פני גוש השמאל. הישיבה באופוזיציה היא שגרמה ליתרון ענק בסקרים של גוש השמאל ולנצחון ככל הנראה (לפי הסקרים) בבחירות שיתקיימו שם שנה הבאה.
נינה,
נראה שלבני הינה אדם של או או. יש לה עקרונות ומהם לא תזוז. איך אדם כזה יגיע לשלום? מסתמן דפוס: לא הגיעה להסכם עם הפלסטינאים, לא הקימה ממשלה עם ש"ס, לא תשתף בממשלה עם נתניהו. על כך אומרים "על עקרונות לא מתפשרים". אבל אנשי העקרונות (אל יהי חלקי עמהם – שלי יחימוביץ אמרה אתמול), לא יכולים להתפשר עם הפלסטינאים משום שכל פשרה דורשת ויתור על עמדות ועקרונות. זה מה שאת אומרת תמיד. לא?
לא בטוחה שהתיאור שנתת מצביע על או-או.
הסכם עם הפלסטינאים? אל תשכח שהיא לא היתה ראש הממשלה, ואל תשכל שמלחמת לבנון השנייה די ניטרלה את הממשלה היצאת.
לא הקימה ממשלה עם ש"ס? היום אנחנו יודעים, לדעתי, למה זה קרה: כי נתניהו הבטיח לש"ס הרבה יותר אם יילכו לבחירות.
על ההשתתפות בממשלת נתניהו – לדעתי זו החלטה מאוד חכמה. למה לה להצטרף? כדי שתהייה לו ממשלה רחבה ונוחה?
מבחינה עניינית – יש הבדל לדעתי בינה לבין נתניהו, והעיקרי הוא דווקא בסוגית השלום.
לא רואה את נתניהו הולך למהלך כזה. לבני הצהירה כבר שהיא בעד שתי מדינות לשני עמים. ויש עוד הבדלים מהותיים ביניהם.
אם הוא רוצה ממשלה רחבה בגלל צו השעה – יתכבד להצטרף ללבני. היא הרי ניצחה בבחירות.
ואגב – אני לא פמיניסטית, אני סבורה שכל עניין המגדר מיותר, ובכל זאת, קשה לי להימנע מההרגשה שיש גם לנתניהו וגם לברק בעייה להיות בממשלה בראשות אישה.
ברק לא המליץ על אף אחד לראשות ממשלה – ופתאום כל כך רוצה להיכנס לממשלה?
הרי לו היה ממליץ על לבני, לפחות היה סיכוי לאלטרנטיבה. בלי ש"ס והחרדים.
תן לי סיבה אחת טובה למה על לבני להיכנס לממשלת סק"ס כזו.
(-:
סיבה טובה להכנס לממשלה הינה טובת המדינה והעם. כל שר יכול להשפיע פעם אחת בתחום משרדו, ופעם אחת בדיוני הממשלה. זו סיבה כבדת משקל.
סיבה פסולה לא להכנס לממשלה הינה הרצון להוכיח שנתניהו יכשל.
ואני חוזר על כך: מי שמחזיק בעקרונות ולא מוכן להתפשר, לא יעשה שלום. לא יתכן שלא מוכנים למשא ומתן עם נתניהו, אבל כן עם הפלסטינאים. מי שנכשל כאן, יכשל גם שם. והיתר הם הסברים אפשריים, אך לא כל כך סבירים.
זה נשמע לי קצת נאיבי, אם כי ייתכן ואני טועה.
טובת המדינה והעם היא ממשלה ללא מה שנתניהו מכנה מהדקה הראשונה "השותפים הטבעיים שלנו".
שר יכול להשפיע בענייני משרדו מעט מאוד אם זה לא תואם את עמדת הממשלה כולה, ובעיקר העומד בראשה.
ובדיוני הממשלה? כבר ראינו כמה אפשר להשפיע שם…
אני לא חושבת שהסיבה היא להוכיח שנתניהו יכשל. הוא ייכשל לדעתי בכל מקרה, בדיוק מאותן סיבות שהוא נכשל בכהונתו הקודמת.
אני חושבת שקביעתך שמי שמחזיק בעקרונות ולא מוכן להתפשר לא יעשה שלום נכונה דווקא לגבי נתניהו ושותפיו הטבעיים, לא לגבי לבני.
אבל – ימים יגידו.
מכסימום ניפגש כאן לעוד סיכום ביניים… (-: