אקופילוסופיה ואתיקה סביבתית

"לא קיבלנו את האדמה בירושה מאבותינו, אלא בהשאלה מילדינו".

לאחרונה התבקשתי לכתוב קורס על אתיקה סביבתית. מה לי ולזה? כאשר עוסקים בקיום האנושי ובחקר התודעה, מסתבר שכמעט הכל קשור בהכל.

לאחר הקורס על האושר, שחלקים ממנו התפרסמו כאן, כתבתי עוד שני קורסים: קורס על המוות, וקורס על תיאטרון האבסורד [מההיבט הפילוסופי].
יצא שילוב מוזר משהו: אושר-מוות-אבסורד.
אבל באופן מעניין, השלישייה הזו דווקא הסתדרה טוב, וכל נושא הזין והעשיר את האחרים.

גם נושא האתיקה הסביבתית מתקשר לנושאים הללו.
למשל – הפוסט "על המתמטיקה של האושר" עוסק ביחס שלנו לסביבה כחלק ממדד אושר שמכונה "מדד הכוכב השמח". עסקתי בנושא לא מעט גם במדור פט-סאפיינס. [למשל – כאן, וכאן]
אני שמחה שכעת מתאפשר לי לחקור את נושא האקולוגיה יותר לעומק. וכפי שמסתמן אצלי, הוא יהיה זה שיאחד את האושר, המוות והאבסורד למכלול אחד.

רובינו מכירים סרטים כמו "אמת מטרידה" של אל גור, ו-"השעה ה-11", אבל יש בדיון האקולוגי הרבה מעבר לכך. כי בצד המשבר האקולוגי הניצב לפתחינו והצורך לטפל בו לתועלתנו אנו, עולות גם שאלות ערכיות-מוסריות:
האמנם היחס שלנו לסביבה הוא יחס ראוי? האמנם היותנו הומו-סאפיינס מתירה לנו למצוץ את לשד הסביבה ולהכחיד מינים וזנים של בעלי-חיים וצמחייה? וגם השאלה המאוד חשובה: עד כמה היחס שלנו לסביבה הוא ביטוי ליחס החברה לאנשיה?

התחום, בהתאם לצורך התמידי שלנו לחלק ולצמצם ולבדל וליצור תת-תחומים– קיבל גם הוא הגדרות משלו: אקופילוסופיה ואקואתיקה. לטעמי, ההגדרות הללו רק גורעות, אבל אלו הכותרות, וכרגע אשתמש בהן.

בחודשים הקרובים אשתדל להביא כאן חלקים מהנושאים הללו. ייתכן שחלקם, בעיקר בנושא זכויות בעלי חיים, יובאו במדור פט-סאפיינס. (-:  אני מקווה שתמצאו אותם מעניינים.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שום  On יוני 4, 2009 at 12:44 pm

    שמרוב קורסים על טרנדים כמו אקו-פילוסופיה, פמיניזם פילוסופי, אתיקה בעסקים, ועוד ועוד, סטודנטים פשוט לא יודעים כלום על אפלטון ואריסטו, שלא לדבר על האידיאליזם הגרמני או על פילוסופיה הלניסטית.

    מובן שזו לא טענה שמופנית כלפייך (we all should make a living) אבל יש מידה עצומה של ארוגנטיות בסטודנטים לפילוסופיה שבטוחים כל כך בעצמם דווקא מפני שהם חושבים שאפלטון זה משל המערה ואריסטו זה הקטגוריות או האתיקה הניקומאכית, אבל לא מעבר.

  • דינה ראלט  On יוני 4, 2009 at 1:32 pm

    אני לא יודעת אם זה רלבנטי לקורס שאת בונה אבל היום פירסם הסיינטיפיק אמריקן בחירה של 10 בניינים ידידותיים לאדם ולסביבה
    http://www.scientificamerican.com/article.cfm?id=top-10-green-buildings&sc=WR_20090602

  • עמרם נאווי  On יוני 4, 2009 at 3:13 pm

    הוא הפילוסוף היחיד שאני מכיר שקשר בין היות-האדם-בטבע (או -בסביבה) והשקפה פילוסופית עמוקה, בדרך מאוד מקורית ומעוררת מחשבה

    הקדמה ממש טובה לאספקט זה של עבודתו הוא ספרה בעברית של שלומית תמרי, ראו כאן

    http://www.biupress.co.il/website/index.asp?id=677

  • נינה  On יוני 4, 2009 at 7:28 pm

    שום – הקורס לא מיועד לתלמידי פילוסופיה. עם זאת, בקורס שאני כותבת תהייה התייחסות לאפלטון ולאריסטו, וגם לאידיאליזם הגרמני [קאנט], מכיוון שיש להם חלק נכבד בעיצוב התודעה המערבית.

    דינה – המון המון תודה. בהחלט רלבנטי.

    עמרם – אכן. אני מכירה את מרלו-פונטי, ומודה שלא חשבתי עליו.
    תודה.

  • בתאל  On יוני 5, 2009 at 7:57 am

    אחד המייסדים של האקו-פילוסופיה הוא Arne Naess הנורבגי.
    כמו כן, שווה מאד גם לקרוא את Gregory Bateson שדיבר רבות על הקשר בין המוח האנושי והטבע.

  • נינה  On יוני 5, 2009 at 10:36 am

    ארנה נאס הוא שטבע את המונח "אקולוגיה עמוקה".
    לא מכירה את בייטסון, תודה רבה על הטיפ.
    (-:

  • בני שדה  On יוני 5, 2009 at 3:21 pm

    היי נינה,
    לעניות הבנתי את נושא האתיקה אני מציע להבחין בין פילוסופיה, מוסר, אתיקה, ואתיקה יישומית.
    הדיונים הפילוסופיים הם חשובים לפיתוח החשיבה. האתיקה היישומית מנגד היא נסיון למיסוד מערכתי
    של כללי התנהגות ראויים על בסיס שאלות ומבחנים קונקרטיים. האתיקה היישומית בנוייה על דילמות ועל התנגשות בין ערכים והשאלה היא באיזו דרך לבחור ועל חשבון מה לבחור.בחירה של משהו משמעה ויתור על משהו אחר, ובדילמות על פי רוב אין "פתרון בית ספר".
    בהצלחה בבניית הקורס.

  • נינה  On יוני 6, 2009 at 9:48 am

    תודה.
    באשר להבחנה שאתה מציע – אני מעדיפה כמה שפחות הבחנות וחלוקה לתחומים ותת-תחומים. אני סבורה שיש להתבונן במכלול, שהוא תמיד גדול יותר מסכום מרכיביו.
    כבר הצגתי כאן את תפיסתי לגבי אתיקה – במאמר "מבט אחר על ערכים ואתיקה בעסקים".
    כמו כן, איני שותפה לדעה שבחירה במשהו משמעה ויתור על משהו אחר. התפיסה הזו נעוצה לדעתי בדפוס החשיבה שלנו שתופס הכל במונחים של או-או.
    נראה איך אתקדם, ואם התפיסות שלי אכן ימצאו מקום בקורס, או שאגלה דברים חדשים.
    הכל פתוח.
    (-:

  • תמר  On אפריל 13, 2011 at 10:47 am

    ממליצה לך גם להתעניין במאמרים של john baird callicot וכמובן באתיקת האדמה של אלדו ליאופולד.

  • שרה שורץ  On פברואר 25, 2014 at 5:38 pm

    המוטו למעלה הפותח את הרשימה הוא חביב, אך הוא מאוד אנתרופוצנטרי. לפי גישות אקוצנטריות לא ירשנו את האדמה ולא קבלנו קבלנו אותה בהשאלה. אנחנו נמצאים על פני כדור הארץ כתוצאה ממקריות אבולוציונית וחולקים את האדמה עם יצורים אחרים שגם הם תוצאה של מקריות אבולוציונית.
    אם בכל זאת אתייחס לטענה העולה מן המוטו, שהיא בעצם הטענה של צדק בין-דורי, טענה נגדית אפשרית מתבססת על אופטימיות ועל אמונה ביכולת ההמצאה של האדם אומרת שבדורות הבאים כבר יהיו המצאות טכנולוגיות שיפתרו את הבעיות של "רעיית היתר" של הדור הנוכחי.

    • nina ramon  On פברואר 25, 2014 at 6:54 pm

      אני חושבת שלהתייחס למשפט הזה כאנתרופוצנטרי או כטענה של צדק בינדורי זה להוציא דברים מהקשרם, מהטעם הפשוט שהם נאמרו על ידי שאמאנים באפריקה ובאמריקה.
      במשפט הזה הם מנסים להסביר בצורה מטאפורית כיצד יש להתייחס לאדמה: בכבוד, ברגישות, בהערכה. לא כמשהו מובן מאליו, לא כמשאב לניצול, וכדומה.
      ואדמה עבורם היא גם כל בעלי החיים שחולקים איתנו את הכדור, וכל הימים והאוקיינוסים….
      לא נראה לי שאפשר לייחס לחברות השבטיות הללו אנתרופוצנטריות כלשהי, וגם לא צדק בינדורי. אם כבר, המשפט הזה שייך לקיימות.
      ואני מבינה שטעיתי – הייתי צריכה לציין את מקור הציטוט (-:

      • שרה שורץ  On פברואר 26, 2014 at 10:49 am

        יש עוד מיתוסים עתיקים שהם מאוד מאוד אנתרופוצנטריים. המוטו הרשום כאן (לפחות מחוץ להקשר שלו) הוא אנתרופוצנטרי משום שנקודת ההסתכלות היא האדם: האדמה היא של האדם בדרך זו או אחרת. המחשבה ששמאנים חיים בהרמוניה עם הטבע היא לעיתים רומנטית ודורשת בדיקה. גם שאמנים הם אנשים שרכזו כוח כלפי אנשי שבטם.

        • nina ramon  On פברואר 26, 2014 at 1:45 pm

          בעיקרון, כל יצור חי הוא אנתרופוצנטרי, כי כל יצור חי מסתכל על העולם מנקודת המבט הפרטית שלו. עבור השימפנזים האדמה היא שלהם, וגם עבור הנמלים האדמה היא שלהן.
          באשר להרמוניה עם הטבע – אני חושבת ששמאנים מקושרים לטבע וקשובים לו הרבה יותר מהאדם המערבי המודרני, ולעניין ריכוז כוח – מה בכך? לא הבנתי את הטענה.
          אגב ריכוז כוח – למיטב ידיעתי בהרבה קבוצות יש כאלה שמרכזים כוח כלפי חברי קבוצתם. זה קורה אצל נמלים, דברים, שימפנזים….

        • שרה שורץ  On פברואר 26, 2014 at 2:12 pm

          להגיד שכל יצור חי הוא אנתרופוצנטרי זו קביעה שטורפת את הקלפים ולכן דורשת אסמכתאות. אני לא חושבת שאפשר להגיד בדיון כל מה שרוצים. ההגדרה המוכרת לי לאנתרופוצנטריזם איננה מתייחסת לבעלי חיים אחרים. ראי באנציקלופדיית סטנפורד המקוונת את הפסקה הראשונה של הערך Environmental Ethics

  • nina ramon  On פברואר 26, 2014 at 2:46 pm

    למה טורפת את הקלפים? (-: זה על דרך ההשאלה.
    אדייק יותר: כל יצור הוא מרכז העולם בעיני עצמו, כלומר, כל יצור הוא "צנטרי". כך, בצד אנתרופוצנטריות [=אדם במרכז], יש פלידאוצנטרי [=חתול במרכז, מלשון Felidae ], אלפנטידאוצנטרי (פיל במרכז, מלשון Elephantidae), וכדומה.

Trackbacks

  • […] תחילתו בקורס שכתבתי עבור המרכז הבינתחומי הרצליה בנושא אתיקה סביבתית, והוא נשא את השם: "אדם וכדור הארץ: מבוא לאתיקה סביבתית". כתבתי על כך כאן. […]

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: