הרהורי רחוב ליום כיפור (:

[מתוך: עובֵר]

 

מנקה רחובות: הייתי אוכל עכשיו משהו.

עובר-אורח: רעב?

מנקה רחובות: כן, קצת. לא קריטי.

עובר-אורח: יש פה בסביבה משהו?

מנקה רחובות: תלוי.

עובר-אורח: תלוי במה?

מנקה רחובות: אם יש לך כסף או אין לך כסף.

עובר-אורח: אה.

(שתיקה)

מנקה רחובות: אין עליך כסף, מה?

ֵמנקה רחובות: כן, כן. (הפסקה קצרה) טוב.

(שתיקה)

עובר-אורח: בוא, נראה מה יש בפח.

מנקה רחובות: השתגעת???

עובר-אורח: מה יש? לפעמים אפשר למצוא דברים טובים. וזה לא שאנחנו גונבים

או משהו. זה לא של אף אחד.

מנקה רחובות: לא בא בחשבון. עד פה.

(שתיקה)

עובר-אורח: אז… בוא נדמיין שעכשיו יום כיפור.

מנקה רחובות: (לא מבין) מה זה קשור?

עובר-אורח: נו, באמת… הרי ביום כיפור צמים, לא?

מנקה רחובות: מי צם, למה צם…?

עובר-אורח: באמת… הרי כולם יודעים את זה.

מנקה רחובות: יודעים מה?

עובר-אורח: שביום כיפור צמים. (משתהה לרגע, פורש ידיו בקול חולמני) הכל שקט.

דממה. כו-לם צמים…

חתול: (מתערב בשיחה) אָה, אתה מתכוון ליום החתולים.

עובר-אורח: (לחתול. בכעס) סתום, אידיוט. מה אתה מתערב אתה בדברים שאתה

לא מבין?

חתול: (בנחת) מבין, מבין. כולם יודעים שיום כיפור זה יום החתולים.

עובר-אורח: (מתרגז) מה זה השטויות האלה?!

חתול: (בנחת) לא שטויות. אמרת בעצמך. הכל שקט, דממה – – – (בהדגשה) יום

כיפור זה היום שבו לא נוסעים.

עובר-אורח: (מעוצבן) מה זה קשור ל…

חתול: (בתרועת ניצחון) לא נוסעים, ואז אין מכוניות, ואז לא נדרסים! זה יום

החתולים!

מנקה רחובות: (מחייך) וואללה הוא צודק.

עובר-אורח: אבל לא על זה דיברתי! אני מדבר על הצום!

מנקה רחובות: לא לנסוע – אני מבין. זה טוב בשביל חתולים. מגיע להם יום חופש בשנה.

אבל לצום? בשביל מה זה טוב?

עובר-אורח: מה… יש יום אחד בשנה שבו צמים.

מנקה רחובות: גם אם יש אוכל?

עובר-אורח: בטח, זה הרעיון של לצום.

מנקה רחובות: (בפסקנות) לא נראה לי. אני כשיש אוכל – אני אוכל!

עובר-אורח: לא, זה לא ככה.

מנקה רחובות: זה כן ככה.

עובר-אורח: לא, זה יום שצמים כדי… (מתאמץ לחשוב) כדי… (נזכר) בשביל לכפר

על החטאים.

מנקה רחובות: איזה חטאים, על מה אתה מדבר?

עובר-אורח: חטאים, נו… כולנו עושים גם דברים לא טובים לפעמים, נכון?

מנקה רחובות: נו?

עובר-אורח: אז צריך לכפר עליהם, לבטל אותם.

מנקה רחובות: מה זה קשור ללא לאכול?

עובר-אורח: זה מה שאלוהים החליט.

מנקה רחובות: אלוהים? שוב? זה לפני שהתנצר או אחרי?

עובר-אורח: נו, באמת, די כבר. זה אלוהים החליט וצריך לעשות את זה.

מנקה רחובות: (חושב) אלוהים החליט… לצום בשביל לכפר על חטאים, אתה אומר?

עובר-אורח: (בשמחה) כן, כן, בדיוק!

מנקה רחובות: (נד בראשו לאות הבנה) אז במקרה שלי, אלוהים צריך לצום!!!

(עובר-אורח פוער את עיניו בתדהמה. פותח וסוגר את פיו ללא הגה.)

מנקה רחובות: (קם) אני הולך להשתין.

(יוצא. החתול יוצא יחד אתו.)

(חושך)

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: