Category Archives: יומן בחירות 2013

מעשה בשפן ושועל

בעוד בתקשורת דנים בשאלה האם לפיד יכול להיות שר אוצר או לא, וכאשר עוד כמה מינויים גורמים להרמת גבה – נזכרתי באנקדוטה הבאה :

הלך שפן ביער, ופגש בקוף.
"אהלן שפן, מה העניינים?" שאל קוף.
"יופי" ענה שפן. "אני כותב דוקטורט על איך שפנים טורפים שועלים."
"מה אתה אומר! באמת? יפה", ענה הקוף.

המשיך שפן ללכת, ופגש בדוב.
"אהלן שפן, מה העניינים?" שאל דוב.
"נפלא", ענה שפן "אני כותב דוקטורט על איך שפנים טורפים שועלים".
"וואו…מרשים." התפלא דוב

כך פשטה השמועה ביער, ששפן כותב דוקטורט על איך שפנים טורפים שועלים. ושועל החליט לבדוק מה הסיפור.

יום אחד, כאשר יצא שפן לטייל, ארב לו שועל, ואז צץ לקראתו בשביל.
"אהלן שפן, מה העניינים?" שאל שועל.
"אני כותב דוקטורט על איך שפנים טורפים שועלים".ענה שפן.
"באמת? תגיד, לא הגזמת קצת?", שאל שועל.
"אם אתה לא מאמין לי, אתה מוזמן לבוא אלי הביתה ואוכיח לך", ענה שפן.
"בסדר, בהזדמנות", ענה שועל והשים עצמו הולך.
שפן חזר לביתו, ושועל התגנב חרש והציץ מבעד לחלון.

ומה ראה ??? בבית של שפן יושב אריה…  
מוסר השכל:
לא משנה על מה אתה כותב דוקטורט – העיקר המנחה.

משהו לחשוב עליו: על אנשים ולטאות

סימן על הקיר - קטנה

 

 

יום אחד מופיעה צלחת מעופפת מעל שמי לונדון, ולאחר נחיתה רועשת ומסורבלת-משהו, מגיח רובוט עצום מתוך כבש החללית, ומבקש לפגוש את הלטאה של בני כדור הארץ.
איש אינו מבין במה מדובר.

פורד מסביר לארתור.

 

 

 

 

"הוא בא מדמוקרטיה עתיקה מאוד, אתה מבין…"

"אתה רוצה להגיד לי שהוא בא מעולם של לטאות?"

"לא," אמר פורד, […] "זה לא פשוט עד-כדי-כך. זה לא מתקרב בכלל לשום דבר מובן עד-כדי-כך. בעולם שלו, האנשים הם אנשים. המנהיגים הם לטאות. האנשים שונאים את הזוחלים, והזוחלים שולטים באנשים."

"מוזר", אמר ארתור, "חשבתי שאמרת שזאת דמוקרטיה".

"ככה אמרתי", אמר פורד. "זאת דמוקרטיה".

"אם כך", אמר ארתור וקיווה שאינו נשמע סתום עד כדי גיחוך, "למה האנשים לא נפטרים מהלטאות?"

"למען האמת, זה פשוט לא עולה על דעתם," אמר פורד. "לכולם יש זכות בחירה, לכן כולם פחות או יותר מניחים שהממשלה שהם בחרו דומה פחות או יותר לממשלה שהם היו רוצים שתהיה להם."

"אתה מתכוון שהם ממש מצביעים בעד הלטאות?"

"מה, בטח," אמר פורד במשיכת כתפיים, "כמובן."

"אבל," אמר ארתור והעלה שוב את השאלה הגדולה, "למה?"

"כי אם הם לא יצביעו בעד לטאה," אמר פורד, "הלטאה הלא-נכונה עלולה להיבחר. יש לך ג'ין?"

[……]

"אני אבדוק. ספר לי על הלטאות."

פורד משך שוב בכתפיו.

"חלק מהאנשים אומרים שהלטאות הן הדבר הכי טוב שקרה להם אי-פעם," אמר. "הם טועים לגמרי, כמובן, טועים לגמרי ולחלוטין, אבל מישהו מוכרח להגיד את זה."

 

דאגלס אדמס / היו שלום, ותודה על כל הדגים. תרגם גבי פלג. כתר 2011.

הו, קיבעון מתוק שלי

"הו, קיבעון מתוק שלי" – כך הייתי פותחת שיר קינה לתקשורת הטלוויזיונית, לו הייתי משוררת.

מה שיכול היה, ולדעתי גם אמור היה, להיות הזדמנות לתקשורת הטלוויזיונית להוות בעת הזו קול ובמה לשינויים שהתרחשו כאן בשנה האחרונה מאז מחאת קיץ 2011 – הוחמץ. כרגע בכל אופן.

בשבוע החולף, מאז ההודעה על הקדמת הבחירות, יושבת לה סוללת כתבים/פרשנים* מדיניים/פוליטיים בערוצים 2 ו-10, ומתענגת על שעתה היפה. וכל מה שאנחנו שומעים הוא מיחזור של אותם דפוסי חשיבה ואותן תפיסות, ובאותה השפה בדיוק.

מ"ההישג הגדול של נתניהו שהצליח להשלים קדנציה" דרך "אין תחליף לנתניהו, נתניהו יהיה גם ראש הממשלה הבא", ועד לשאלות כמו "האמנם שלי יחימוביץ' יכולה להיות ראש ממשלה? הרי אין לה ניסיון ניהולי" ו"יאיר לפיד חבר של אולמרט".

ואני תוהה:

להשלים קדנציה באמצעות ממשלה מנופחת חסרת תקדים [כדי ליצור קואליציה בניגוד לרצון הבוחר], סכומי עתק שהועברו לחרדים [ואולי מוטב לומר: שולמו כמתת עבור השלטון], הקפאת תהליך השלום [שלא יהיה רעש חלילה בימין הקיצוני]… הכל כדי לשרוד – זהו הישג??? השתלטות משרד רוה"מ על הערוץ הראשון וסתימת פיות היא הישג??? הכנסת עם החקיקה הכי אנטי-דמוקרטית שהיתה כאן אי-פעם היא הישג??? נראה לי שמישהו התבלבל כאן…

הלאה:
מי קבע שאין תחליף לנתניהו? על סמך מה? אבל ב"פגוש את העיתונות" אתמול מתנהל דיון בנושא סביב השולחן העגול, ואנשים מכובדים [גם אם מגמתיים-משהו, חלקם לפחות…] מעלים דעות וסברות לכאן ולכאן – – וכל אותו זמן מתנוססת ברקע, בצד שמאל של המסך – תמונה של נתניהו…. סולו…. כאילו באמת אין אף מועמד נוסף….
אני לא יודעת אם זה היה מכוון, אבל התוצאה ברורה…

הלאה:
נתניהו היה כישלון חרוץ כראש ממשלה בכהונתו הראשונה. לא זכור לי שמישהו מהכתבים והפרשנים שאל בבחירות הקודמות "איך אדם שנכשל כך – עם קבלות – יכול להיות ראש ממשלה פעם נוספת?"
 
אבל להטיל ספק במישהי שיש לה קבלות רבות של עשייה בכנסת, כי אין לה "ניסיון ניהולי" – זה בסדר וראוי?

מה זה ניסיון ניהולי??? בלהיות ראש ממשלה??? מי קבע שצריך ניסיון ניהולי? ממתי התקשורת קובעת קריטריונים לראשות ממשלה? ראש ממשלה צריך להיבחר על-פי המצע שלו. בשביל הניהול השוטף יש שרים ומשרדי ממשלה. ובאשר למנהיגות – לרוב רק כשאדם עומד בראש המערכת ניתן לדעת אם הוא אכן מנהיג או לא.

לפי ההיגיון הזה, לנתניהו יש ניסיון ניהולי. אבל הבן אדם לא מסוגל למנות שר בריאות, שר החוץ שלו מתפרע להנאתו באו"ם, הוא לא מסוגל למנות רמטכ"ל, כל אחד בממשלה עושה מה בראש שלו [רשימה חלקית] – וראש הממשלה בולע ושותק, כי הוא רוצה לשרוד. זה ניהול? זו מנהיגות?

וכמובן, מה שטוב לארה"ב ולאירופה – שם ראשי ממשלה נבחרים גם ללא "ניסיון ניהולי" – לא מתאים לכתבים ולפרשנים כאן…

הלאה:
יאיר לפיד כבר הסביר כמה וכמה פעמים שהוא לא יילך עם אולמרט ברשימה, אבל אולמרט הוא חבר משפחה, והוא לא יתכחש לאדם שישב יחד איתו ליד מיטת אביו הגוסס. לא נראה לכם שבינתיים יש לתת לו ליהנות מהספק? גם אם הוא לא מספק את מה שאתם רוצים?


כתבים/פרשנים חביבים – צאו כבר מהקיבעון הזה!
נתניהו לא יכול לייחל ולאחל לעצמו ממליצים יותר טובים מכם. אתם עושים לו את מרבית העבודה. אבל האמנם זה ראוי? 
התחילו להיות הוגנים ואובייקטיביים. את השאלות הנוקבות שאתם שואלים את המתמודדים – שאלו גם, ובעיקר, את נתניהו ומפלגותיו.
כי השאלות את המתמודדים הן תיאורטיות: מה תעשה אם… איך תנהג כאשר… ;
השאלות עליהן נתניהו ואנשיו צריכים לענות הן מעשיות וענייניות: הן צריכות להתייחס קודם כל לעשייה – וגם לאי העשייה – שלהם במשך ארבע שנות שלטון. 

אני לא מומחית גדולה בפוליטיקה, אבל אני סבורה, גם לאור המחאה של הקיץ האחרון, כי לא מחוייב המציאות שנתניהו יהיה ראש הממשלה הבא. אז אל תעוותו את המציאות כדי שתתאים לדעות שלכם ולמשפטי המפתח שיצרתם לעצמכם ושעליהם אתם חוזרים שוב ושוב. התאמצו קצת. חישבו קצת. החיים הם דינמיים. הקשיבו להם ולכו איתם.

ולמען השם – הפסיקו לדחוף את המילה "בעצם" לכל משפט שני שלכם, ולעיתים אף כמה פעמים באותו משפט…

* כל הנאמר בלשון זכר מתייחס גם לנקבה.