Category Archives: תודעה

על אנשים ולטאות – בתקווה שהפעם זה ישתנה

לפני בחירות 2013, תוך שאני מנסה להבין איך יכול להיות שאותו ממשל נבחר פעם אחר פעם למרות שלרוב ברור שזה אסון, נתקלתי בקטע קצר והיסטרי בספרו של דאגלס אדמס "היו שלום ותודה על כל הדגים" [טוב, רוב ספריו הם כאלה…(-: ] שמסביר את העניין,
פרסמתי  אותו אז, ואני שבה ומפרסמת אותו כעת, בתקווה ש-,,,,.

יום אחד מופיעה צלחת מעופפת מעל שמי לונדון, ולאחר נחיתה רועשת ומסורבלת-משהו, מגיח רובוט עצום מתוך כבש החללית, ומבקש לפגוש את הלטאה של בני כדור הארץ.
איש אינו מבין במה מדובר.

פורד מסביר לארתור.
"הוא בא מדמוקרטיה עתיקה מאוד, אתה מבין…"
"אתה רוצה להגיד לי שהוא בא מעולם של לטאות?"
"לא," אמר פורד, […] "זה לא פשוט עד-כדי-כך. זה לא מתקרב בכלל לשום דבר מובן עד-כדי-כך. בעולם שלו, האנשים הם אנשים. המנהיגים הם לטאות. האנשים שונאים את הזוחלים, והזוחלים שולטים באנשים."
"מוזר", אמר ארתור, "חשבתי שאמרת שזאת דמוקרטיה".
"ככה אמרתי", אמר פורד. "זאת דמוקרטיה".
"אם כך", אמר ארתור וקיווה שאינו נשמע סתום עד כדי גיחוך, "למה האנשים לא נפטרים מהלטאות?"
"למען האמת, זה פשוט לא עולה על דעתם," אמר פורד. "לכולם יש זכות בחירה, לכן כולם פחות או יותר מניחים שהממשלה שהם בחרו דומה פחות או יותר לממשלה שהם היו רוצים שתהיה להם."
"אתה מתכוון שהם ממש מצביעים בעד הלטאות?"
"מה, בטח," אמר פורד במשיכת כתפיים, "כמובן."
"אבל," אמר ארתור והעלה שוב את השאלה הגדולה, "למה?"
"כי אם הם לא יצביעו בעד לטאה," אמר פורד, "הלטאה הלא-נכונה עלולה להיבחר. יש לך ג'ין?"
[……]
"אני אבדוק. ספר לי על הלטאות."
פורד משך שוב בכתפיו.
"חלק מהאנשים אומרים שהלטאות הן הדבר הכי טוב שקרה להם אי-פעם," אמר. "הם טועים לגמרי, כמובן, טועים לגמרי ולחלוטין, אבל מישהו מוכרח להגיד את זה."

דאגלס אדמס / היו שלום, ותודה על כל הדגים. תרגם גבי פלג. כתר 2011.

על חיות כאלה ואחרות וכדור אחד עגול – עכשיו גם בדיגיטלי

זהו ספר קטן על בעיות גדולות:
על הכפר הגלובלי-הפיאודלי, על הקפיטליזם החזירי ולעיתים אף רצחני;
על תאוות בצע חסרת מעצורים וגבולות;
על היחס הנורא שלנו לחיות לא אנושיות בפרט ולכדור הארץ בכלל;
על זכות, צדק ושוויון, שאינם אלא איצטלות מוסר שאנו עוטים על עצמנו בעודנו זורעים הרס סביבנו;
על דגל התביעה לחופש שמתנוסס מעל לכלכלה שרומסת ברגל גסה את החופש של מרבית דיירי הכדור הזה;
במשפט אחד: על ערכים שנזנחו ונשכחו ומוסר שפשט רגל – –

ועל הדרך האחרת:
על הוצאת הערך כשווי מחיינו וחזרה לערכים ולמוסר ערכי, ששורשיו בכיבוד החיים באשר הם, בכבוד לאחר, ביושר ובהגינות, בחמלה ואמפתיה.

ramon earth cover

מתוך הספר:

"לא רק שהעץ כבר לא נדיב, אלא העץ מעולם לא היה נדיב! שום אורגניזם חי לא מכוון להתאבדות, ובוודאי שאינו מכוון להקרבת עצמו לשם סיפוק גחמותיו ותאוותיו של אורגניזם חי אחר. זוהי אצטלת הצידוק שלנו להרס שאנו זורעים סביבנו, לכל מה שאנו לוקחים בכוח הזרוע ומשמידים לתועלתנו האגוצנטרית וכדי לספק את חמדנותנו ואת תאוות הבצע שלנו."

"חמלה, אמפתיה, הגינות, רצון להימנע מכאב – כל אותם רגשות שנמצאים בבסיס האבולוציוני של המוסר – אלו ערכים שעליהם יכולה להיות מושתת חברה, מדינה – וגם הביוספרה. ערכים אלו מכילים בתוכם את כל ההצהרות בדבר שוויון, סובלנות, כבוד לאחר ולשונה, והם יכולים לעמוד במצבי ־מציאות משתנים מכיוון שאלו ערכים ביולוגיים. כלומר , הם רגשות (sentiments) ביולוגיים שטבועים בנו (ברובנו בכל אופן), ואיננו צריכים ללמוד אותם או להסתגל אליהם. הם כלי הישרדות מהמעלה הראשונה, ורק הם יכולים להוות בסיס לאורח חיים ערכי, מכיוון שהם אינם שיפוטיים."

להשיג ב-: אינדיבוק-חנות הספרים העצמאית ברשת, ובוקסילה.

האדם הוא החיה היחידה שמסרבת להיות מה שהיא / אלבר קאמי

רנה זלווגר: לפני [מימין], אחרי [משמאל]

רנה זלווגר   USA-ENTERTAINMENT/

פוסט ליום כיפור (-:

כתבונת קצרצרה עם כותרת בומבסטית שהתפרסמה היום ב Ynet צדה את עיני:

" סטיבן הוקינג קובע: אין אלוהים.
האסטרו-פיזיקאי הבריטי המפורסם הדגיש בראיון ל"אל מונדו" כי "דתות מאמינות בנסים, אך אלה אינם מתיישבים עם עקרונות המדע". "

גילוי נאות: גם אני סבורה שאין אלוהים, אפילו טרחתי לכתוב על כך עבודת מאסטר אי-שם בתחילת שנות ה-80.
אבל, אני גם בעד גילוי נאות מצד המדע. וגם מעט ענווה לא תזיק לו כאן (-: 
וכך אומר אוגוסטינוס הקדוש [פילוסוף ותיאולוג נוצרי, 354-430 לספירה, מאבות הכנסייה הנוצרית]: 

"ניסים לא קורים בניגוד לטבע, אלא בניגוד לְמה שאנחנו יודעים על הטבע".

מהות הדת היא אמונה באלוהים. לא בניסים. נס הוא רק אחת מהפעולות הרבות המיוחסות לאלוהים. דווקא מעניין הניסים אין כל דרך לוגית לגזור על הימצאות אלוהים, והאמירה של אוגוסטינוס מסבירה זאת יפה. יעידו על כך, לדוגמה, רופאים שלא אחת נתקלים ב"ניסים", קרי: באירועים – החלמה בלתי צפויה בעיקר – שאין ביכולתם להסביר, ושעל פי כל הנתונים המדעיים המציאות היתה צריכה להיות אחרת לגמרי. כן, אנחנו לא יודעים הכל.  

ובלי קשר [או עם] – בין אם יש או אין אלוהים – עיקרו של יום כיפור, כפי שהסביר לי פרופ' ליבוביץ', הוא בין אדם לחברו, לא בין אדם למקום. כלומר, החשוב הוא לבקש סליחה מכל אלה שפגענו בהם. אני אישית לא מאמינה שבקשת סליחה רק ביום אחד יכולה לכפר על פגיעה באחר בכל שאר ימות השנה. אז אולי כדאי, לנוכח החודשים הקשים האחרונים שעברו עלינו, לא לחכות רק ליום אחד בשנה, אלא שכל יום יהיה יום שבין אדם לחברו?

שתהייה שנה טובה, בריאה ושמחה, שקטה וחברית (-:

הרהור קצרצר על סרבנות

"אין מקום לסרבנות מכל סוג שהיא" – זה המוטו של ראש הממשלה וכל צמרת הממשל בהתייחס למכתב של אנשי 8200. אמירה אומללה – ומסוכנת.
כי אם כך, לדוגמה, לא היה מקום למשפטי נירנברג. לא כן? הרי זה היה ההסבר שנתנו שם קצינים רבים: רק מילאנו פקודות….