Tag Archives: אלוהים

ימין ושמאל – רק חול וחול: טייק 2

לפני שש שנים בדיוק, ב-10 בינואר 2009, ערב הבחירות דאז, פרסמתי פוסט שכותרתו ימין ושמאל – רק חול וחול.

היום, ה-10 בינואר 2015 – הדברים שכתבתי אז תקפים גם לעת הזו.

אני רוצה להוסיף רק כמה מילים.
בצל מתקפת הטרור שעברה בימים האחרונים על צרפת, כאשר בלב פאריז עיתון סאטירי שלם – שארלי הבדו  Charlie Hebdo – נטבח: עורכים וקריקטוריסטים, בידי מוסלמים קיצונים מאל-קעידה, ומסע הרצח נמשך בצפון פאריז ובמרכול כשר ברובע ה-12 – מושגי הימין והשמאל אכן מתייתרים.

כי המתקפה הרצחנית הזו היא מתקפה על החירות ועל חופש החשיבה והביטוי של האדם באשר הוא, בשם אידיאולוגיה. ומאחר וחירות וחופש חשיבה וביטוי הם ערכי יסוד ומאושיות הדמוקרטיה [אני מקווה שלכך יש הסכמה…], הרי שבהגדרה אין כל מקום למחנאות.
חברה דמוקרטית יכולה להתקיים אך ורק מכוח הסכמה חברתית שתוקפה כשמה: מתוקף האנשים המכוננים אותה. אין בנמצא דמוקרטיה שתוקפה באלוהים זה או אחר [כל אידיאולוגיה היא סוג של אלוהים]. "דמוקרטיה" ו"אלוהים" הם שני מושגים סותרים המוציאים זה את זה.   
כאשר אזרחי צרפת יצאו לרחובות עם שלטים "אני הבדו" – ההזדהות הזו היא טוטאלית, והיא אינה קשורה לאידיאולוגיה כלשהי. מן הסתם את השלטים הללו נשאו אנשי ימין ושמאל, אנשים חילוניים ואנשים בני דתות שונות ואמונות שונות.

הפילוסוף והסופר הצרפתי וולטייר, מגדולי אנשי הרוח במאה ה-18, אמר: "אינני מסכים למילה מדבריך, אך אהיה מוכן להיהרג על זכותך לומר אותם".
אבל לא כדאי להתבלבל: חירות וחופש חשיבה וביטוי אין פירושם החירות לרצוח ולהטיף לרצח! תפקידה המהותי של דמוקרטיה הוא לא לאפשר זאת.

פוסט ליום כיפור (-:

כתבונת קצרצרה עם כותרת בומבסטית שהתפרסמה היום ב Ynet צדה את עיני:

" סטיבן הוקינג קובע: אין אלוהים.
האסטרו-פיזיקאי הבריטי המפורסם הדגיש בראיון ל"אל מונדו" כי "דתות מאמינות בנסים, אך אלה אינם מתיישבים עם עקרונות המדע". "

גילוי נאות: גם אני סבורה שאין אלוהים, אפילו טרחתי לכתוב על כך עבודת מאסטר אי-שם בתחילת שנות ה-80.
אבל, אני גם בעד גילוי נאות מצד המדע. וגם מעט ענווה לא תזיק לו כאן (-: 
וכך אומר אוגוסטינוס הקדוש [פילוסוף ותיאולוג נוצרי, 354-430 לספירה, מאבות הכנסייה הנוצרית]: 

"ניסים לא קורים בניגוד לטבע, אלא בניגוד לְמה שאנחנו יודעים על הטבע".

מהות הדת היא אמונה באלוהים. לא בניסים. נס הוא רק אחת מהפעולות הרבות המיוחסות לאלוהים. דווקא מעניין הניסים אין כל דרך לוגית לגזור על הימצאות אלוהים, והאמירה של אוגוסטינוס מסבירה זאת יפה. יעידו על כך, לדוגמה, רופאים שלא אחת נתקלים ב"ניסים", קרי: באירועים – החלמה בלתי צפויה בעיקר – שאין ביכולתם להסביר, ושעל פי כל הנתונים המדעיים המציאות היתה צריכה להיות אחרת לגמרי. כן, אנחנו לא יודעים הכל.  

ובלי קשר [או עם] – בין אם יש או אין אלוהים – עיקרו של יום כיפור, כפי שהסביר לי פרופ' ליבוביץ', הוא בין אדם לחברו, לא בין אדם למקום. כלומר, החשוב הוא לבקש סליחה מכל אלה שפגענו בהם. אני אישית לא מאמינה שבקשת סליחה רק ביום אחד יכולה לכפר על פגיעה באחר בכל שאר ימות השנה. אז אולי כדאי, לנוכח החודשים הקשים האחרונים שעברו עלינו, לא לחכות רק ליום אחד בשנה, אלא שכל יום יהיה יום שבין אדם לחברו?

שתהייה שנה טובה, בריאה ושמחה, שקטה וחברית (-:

עוֹבֵר – ספר חדש יצא לאור

"לכל עת וזמן לכל חפץ", אומר החתול במחזה "עוֹבֵר", כאשר הוא נשאל מהו זמן. 
שני המחזות: "עוֹבֵר" ו"מראות ודלתות", הרואים כעת אור בהוצאת גוונים, נכתבו במהלך 1998. הם נכתבו באבחת קולמוס, אחד אחר השני [ראשון נכתב "מראות ודלתות" ("הדלת" בשמו המקורי), אחריו "עובר"], כמעט ללא שינויים ותיקונים, אין לי מושג איך ולמה ומהיכן הם צצו. אבל לא התווכחתי איתם (: וכנראה כעת הגיע זמנם לצאת לאור, לא מעט בזכות עידודה ותמיכתה של עדנה שבתאי חברתי, שגם כתבה את טקסט הכריכה האחורית, ועל כך תודותיי.

רמון מחזות

טקסט כריכה אחורית:

שני המחזות המוגשים כאן עוסקים בשאלות, קטנות כגדולות, שהחיים מציבים לפתחינו, עם חמלה והומור, ועם קריצת עין אירונית אל מול האיוולת שבציפייה לישועה.

ע וֹ בֵ ר
בדיאלוגים שבין חתול, מנקה רחובות ועובר-אורח, עולים הנושאים החשובים לחיינו: הזמן, הזיכרון, אלוהים, תקווה, מהות החיים. המבנה המיוחד של המחזה: שילוב של קטעי חוכמה בפיהן של שתי מקהלות, המזכיר את הדרמה היוונית הקלאסית, מפתיע ומרתק, ומוסיף ממד של תחכום.

מראות ודלתות
זהו מחזה פילוסופי שהדמויות המובילות בו הן החיים, המוות והאַיִן.
ילד עם תיק שפן נקלע שלא מרצונו לסיטואציה הטעונה של הקונפליקט הנצחי ביניהן, ומעורר צער וחמלה. ואולי זה כל מה שנשאר. 

                                                                                                      עדנה שבתאי

                                                    ***************** 
אורית צמח ערכה את הספר. 
איור ועיצב העטיפה הם של טלי עמית.

הספר ניתן לרכישה בהוצאת גוונים, ובחנויות הספרים.
באינדיבוק, חנות הספרים העצמאית ברשת,הספר נמצא כרגע בגרסה דיגיטלית של איפאב. בקרוב תועלה גירסת קינדל, וכן ניתן יהיה לרכוש ספר מודפס.

התמלוגים מהספר מוקדשים לעמותת גירגורים, שעוסקת בהצלת חתולים במצוקה וכלבים בעלי צרכים מיוחדים. [ראו גם דף הפייסבוק של העמותה].

העולם שלי ריק מאלוהים, אבל מלא

תשובה למאמר של אווה אילוז בדבר העולם החילוני והמוסר החילוני מול הדתי.

העולם שלי ריק מאלוהים, והעולם שלי עשיר עד בלי די,
כי הוא מלא בכל היקום.
כי בעולם שלי יש מקום לכל הדברים, 
כי העולם שלי לא מנסה לכפות את עצמו על האחרים,
כי העולם שלי נותן לדברים להיות מה שהם,
כי העולם שלי דינמי ומתפתח ומסקרן ולא מנוּוָן ומשוּתָק ומשָתֵק ומנָוֵול,
כי בעולם שלי רבגונות ושוני הם ברכה ולא קללה ולא סיבה למלחמת חורמה.

כי בעולם שלי חמלה ואמפתיה והושטת יד הם הברור מאליו

ובעולם הזה שלי יש כלל-מוסר אחד, פשוט נורא:
תן לי להיות מי שאני, והיה מי שאתה.