Tag Archives: בחירות 2015

על אנשים ולטאות – בתקווה שהפעם זה ישתנה

לפני בחירות 2013, תוך שאני מנסה להבין איך יכול להיות שאותו ממשל נבחר פעם אחר פעם למרות שלרוב ברור שזה אסון, נתקלתי בקטע קצר והיסטרי בספרו של דאגלס אדמס "היו שלום ותודה על כל הדגים" [טוב, רוב ספריו הם כאלה…(-: ] שמסביר את העניין,
פרסמתי  אותו אז, ואני שבה ומפרסמת אותו כעת, בתקווה ש-,,,,.

יום אחד מופיעה צלחת מעופפת מעל שמי לונדון, ולאחר נחיתה רועשת ומסורבלת-משהו, מגיח רובוט עצום מתוך כבש החללית, ומבקש לפגוש את הלטאה של בני כדור הארץ.
איש אינו מבין במה מדובר.

פורד מסביר לארתור.
"הוא בא מדמוקרטיה עתיקה מאוד, אתה מבין…"
"אתה רוצה להגיד לי שהוא בא מעולם של לטאות?"
"לא," אמר פורד, […] "זה לא פשוט עד-כדי-כך. זה לא מתקרב בכלל לשום דבר מובן עד-כדי-כך. בעולם שלו, האנשים הם אנשים. המנהיגים הם לטאות. האנשים שונאים את הזוחלים, והזוחלים שולטים באנשים."
"מוזר", אמר ארתור, "חשבתי שאמרת שזאת דמוקרטיה".
"ככה אמרתי", אמר פורד. "זאת דמוקרטיה".
"אם כך", אמר ארתור וקיווה שאינו נשמע סתום עד כדי גיחוך, "למה האנשים לא נפטרים מהלטאות?"
"למען האמת, זה פשוט לא עולה על דעתם," אמר פורד. "לכולם יש זכות בחירה, לכן כולם פחות או יותר מניחים שהממשלה שהם בחרו דומה פחות או יותר לממשלה שהם היו רוצים שתהיה להם."
"אתה מתכוון שהם ממש מצביעים בעד הלטאות?"
"מה, בטח," אמר פורד במשיכת כתפיים, "כמובן."
"אבל," אמר ארתור והעלה שוב את השאלה הגדולה, "למה?"
"כי אם הם לא יצביעו בעד לטאה," אמר פורד, "הלטאה הלא-נכונה עלולה להיבחר. יש לך ג'ין?"
[……]
"אני אבדוק. ספר לי על הלטאות."
פורד משך שוב בכתפיו.
"חלק מהאנשים אומרים שהלטאות הן הדבר הכי טוב שקרה להם אי-פעם," אמר. "הם טועים לגמרי, כמובן, טועים לגמרי ולחלוטין, אבל מישהו מוכרח להגיד את זה."

דאגלס אדמס / היו שלום, ותודה על כל הדגים. תרגם גבי פלג. כתר 2011.

ימין ושמאל – רק חול וחול: טייק 2

לפני שש שנים בדיוק, ב-10 בינואר 2009, ערב הבחירות דאז, פרסמתי פוסט שכותרתו ימין ושמאל – רק חול וחול.

היום, ה-10 בינואר 2015 – הדברים שכתבתי אז תקפים גם לעת הזו.

אני רוצה להוסיף רק כמה מילים.
בצל מתקפת הטרור שעברה בימים האחרונים על צרפת, כאשר בלב פאריז עיתון סאטירי שלם – שארלי הבדו  Charlie Hebdo – נטבח: עורכים וקריקטוריסטים, בידי מוסלמים קיצונים מאל-קעידה, ומסע הרצח נמשך בצפון פאריז ובמרכול כשר ברובע ה-12 – מושגי הימין והשמאל אכן מתייתרים.

כי המתקפה הרצחנית הזו היא מתקפה על החירות ועל חופש החשיבה והביטוי של האדם באשר הוא, בשם אידיאולוגיה. ומאחר וחירות וחופש חשיבה וביטוי הם ערכי יסוד ומאושיות הדמוקרטיה [אני מקווה שלכך יש הסכמה…], הרי שבהגדרה אין כל מקום למחנאות.
חברה דמוקרטית יכולה להתקיים אך ורק מכוח הסכמה חברתית שתוקפה כשמה: מתוקף האנשים המכוננים אותה. אין בנמצא דמוקרטיה שתוקפה באלוהים זה או אחר [כל אידיאולוגיה היא סוג של אלוהים]. "דמוקרטיה" ו"אלוהים" הם שני מושגים סותרים המוציאים זה את זה.   
כאשר אזרחי צרפת יצאו לרחובות עם שלטים "אני הבדו" – ההזדהות הזו היא טוטאלית, והיא אינה קשורה לאידיאולוגיה כלשהי. מן הסתם את השלטים הללו נשאו אנשי ימין ושמאל, אנשים חילוניים ואנשים בני דתות שונות ואמונות שונות.

הפילוסוף והסופר הצרפתי וולטייר, מגדולי אנשי הרוח במאה ה-18, אמר: "אינני מסכים למילה מדבריך, אך אהיה מוכן להיהרג על זכותך לומר אותם".
אבל לא כדאי להתבלבל: חירות וחופש חשיבה וביטוי אין פירושם החירות לרצוח ולהטיף לרצח! תפקידה המהותי של דמוקרטיה הוא לא לאפשר זאת.